<h1>מעשה הגאונים סימן י"ב</h1>
<h2>דף קט.</h2>
וששאלת' על טיפה חלב שנפלה על חתיכות בשר אם יש טעם באותה חתיכה אותה חתיכה אסורה ניער את הקדירה עד שלא בישלה אם יש בנותן טעם בכל הקדירו' אסור בכל מה שבקדירה ובברייתא קתני עד שיתן טעם ברוטב ונתערב בכל החתיכות... מותר דאפילו עצמה מותרת ואמר ר' נראין דברי חכמים בשניע' וכסה מתחלה דפשיטי ניצוצו' בכל הקדירה ואזל החלב בכולהו החתיכות וכיון דלא הוי בנותן טעם בכולהו חתיכות ובקיפה אפילו חתיכה עצמה מותרת דהא לא בלעה בחתיכה לחודה כלל והוי מין בשאינו מינו ובטל מכלל דרבנן סברי אפי' לא ניער ומסקנא אי אמרת בשלמא מין במינו לא בטל לדברי הכל ובאפשר לסוחטו פליגי ובחתיכה נמי פליגי היינו דקאמרי נראין דברי ר' יהודה בהא דלא ניער דבלעה ובטלה ואוסרת החתיכות והוי מין במינו ולא בטיל ודברי חכמים בשניער מתחילה ועד סוף ובלע חלב דבכולהו חתיכות בהדדי והוי מין בשאינו מינו ובטל מכלל דרבנן סברי אפי' לא ניער בתחילה הוין כל חתיכות מותרות דאפשר לסוחטו. (גליון. (ביותר) [מותר] והרי מין בשאינו מינו ובטל אלא אי אמרת איפשר לסוחטו) דברי הכל אסור דחתיכה עצמה לדברי הכל אסורה ובשאר חתיכות הוא דפליגי אם כן הכי מיבעי ליה נראין דברי ר' יהודה בהא בשלא ניער מתחילה דהויין כל החתיכות אסורות (בשלא ניער בתחילה דהויין כל החתיכות אסור') דאפשר לסוחטן אסור והוי מין במינו ולא בטל. ונראין דברי רבי יהודה בהא בניער מתחילה ועד סוף דכיון דלא בלע הוי מין בשאינו מינו והוין כל החתיכות מותרות בניער מתחילה ועד סוף דאם כן אמאי חתיכה אסורות הא לא בשלה כלל. וכי תימא משום דקסברי רבנן אימר לא ניער ואי אפשר לסוחטו אסור והילכך חתיכה אסורה ושאר חתיכות מותרות משום דמין במינו בטיל והא ר' לא סבירא ליה אימיר לא ניער יפה יפה ומאי טעמ' קאמ' נראין דברי חכמים בהא. והילכתא כדאמ' (דברי) ר' יהודה ואין נראין מבעי ליה.
